החלטה בתיק ת"א 1870-07

1.         עסקינן בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

2.         התובע יליד שנת 1983 נפגע בתאונת דרכים מיום 18.12.04.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, במועד הנ"ל בשעת לילה מאוחרת נסע התובע ברכב בו נהג מר אבו סלוטה ח'דר (להלן: "הנהג" או "ח'דר") יחד עם חבר נוסף. תוך כדי נסיעה ברחובות כפר מנדא התנגש הרכב עם רכב צד ג' וכתוצאה מכך נגרמו לתובע נזקי גוף שונים (להלן: "התאונה"). 

הרכב המדובר הוא רכב מסוג אופל שבבעלותה של הגב' סוהיר קדח, צד ג'3(להלן: "סוהיר").

מאחר שלנהג ח'דר לא היה רישיון נהיגה בעת התאונה הוגשה התביעה כנגד קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית").

3.         בכתב ההגנה שהוגש מטעמה הכחישה קרנית כל חבות לפיצוי התובע וטענה כי יש לדחות את התביעה נגדה, וזאת בהסתמך על האמור בסעיף 7(2) לחוק אשר קובע כדלקמן:

"נפגעים אלה אינם זכאים לפי חוק זה:

(1)......           
(2) מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), תשכ"ד - 1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור".

לטענת קרנית, ח'דר נהג ברכב ללא רשות וללא רישיון נהיגה כאשר התובע מודע לכך, ולכן אין מקום לפצותו בגיו נזקיו.

4.         קרנית הגישה הודעת צד ג' כנגד ח'דר הנהג (צד ג'1) בטענה כי נהג ברכב ללא רישיון נהיגה, וגם כנגד אביו של ח'דר, מר חוסין סלוטה (צד ג'2), בטענה כי התיר לו להשתמש ברכב . כמו כן הגישה קרנית הודעת צד ג' כנגד סוהיר, אחותו של ח'דר (צד ג'3), בהיותה בעלת הרכב, בטענה כי היא התירה לח'דר לנהוג ברכב אף שאין לו רישיון נהיגה.

            ההודעות לצדדי ג' הוגשו על ידי קרנית על מנת לשפותה במקרה וייקבע כי עליה לשאת בנזקי התובע, ואולם בשלב מסוים הסכימה קרנית למחוק את ההודעה נגד האב, צד ג'2.

5.         ח'דר לא הגיש כתב הגנה מטעמו. צד ג' 3, סוהיר, הגישה כתב הגנה מטעמה בו הכחישה את הטענות המועלות על ידי קרנית והוסיפה, כי לא התירה לאחיה לנהוג ברכב, וכי הוא נטל את הרכב ללא ידיעתה.

6.         יצוין, כי דבר התרחשות התאונה אינו שנוי במחלוקת והראיות נשמעו בשאלת החבות בלבד כאשר השאלות שעומדות להכרעה הן שתיים: האחת, האם ח'דר נהג בעת התאונה ברכב ללא רשות אחותו סוהיר? השניה, האם התובע ידע שח'דר נוהג ברכב ללא רשות?   

7.         בהתייחסו לשאלות אלו טען התובע, כי ביום 18.12.04 אירעה תאונה עת נסע ברכב בו נהג ח'דר בתוך כפר מנדא, ומבלי שידע כי ח'דר נוהג בו ללא תעודת ביטוח, ללא רישיון נהיגה או ללא רשות. התובע הגיש תצהיר מטעמו בו טען, בין היתר, כדלקמן: "ירדתי רגלית לכביש פנימי בכפר מנדא,  כאשר פגשתי את ח'דר נוהג ברכב, והוא עצר וביקש ממני לעלות ולסייע בהסעתי מאחר ואני מכיר אותו מלפני התאונה מאחר ועבד עם אבי לפני כן. בדרך הוא אסף את מחמד סלים עראבי..... ובמהלך הנסיעה לכיוון מרכז הכפר אחרי ששתו בירות... ופתאום הרגשתי מכה חזקה כתוצאה מרכב אחר שפגע ברכב בו נסעתי במושב הקדמי בסמוך למושב הנהג .....".

בהקשר זה יצויין, כי בגין התאונה דנן הורשע ח'דר הנהג במסגרת ההליך אשר התנהל נגדו בבית המשפט לתעבורה בעכו בנהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח וכן בשימוש ברכב ללא רשות הבעלים ועבירות נוספות.

8.         אשר לגרסת סוהיר - בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמה טענה סוהיר, כי ביום התאונה הייתה אצל הוריה, וכי כהרגלה הניחה את מפתחות הרכב על השולחן בסלון. סוהיר הדגישה, כי מעולם לא נתנה לאחיה ח'דר רשות לעשות שימוש ברכב, מה גם שאחיה מעולם לא ביקש ממנה להשתמש בו. מכל מקום, היא מעולם לא הרשתה לאחיה להשתמש ברכב וביום בו אירעה התאונה הוא נהג ברכב ללא ידיעתה.

בעקבות הרשעת אחיה ח'דר טענה סוהיר, כי קרנית מנועה מהבאת ראיות שמשמעותן סתירה של פסק הדין המרשיע, אשר מתייחס, כזכור, לעבירת השימוש ברכב ללא רשות הבעלים. סוהיר הוסיפה וטענה, כי בתיק אזרחי אחר שהתנהל בבית משפט השלום בטבריה בגין אותה תאונה (ת.א. 753/06) ואשר הוגש כנגד קרנית ע"י נוסע אחר שהיה ברכב ונפצע, נקבע על ידי כב' השופט אשר קולה כי: "אין מחלוקת בין הצדדים הרלוונטיים בעניין שלפניי (התובע והנתבעת) (התובע הוא הנוסע האחר באותו רכב ואילו הנתבעת היא קרנית- ג'.ט.) , כי הנתבע (ח'דר - ג'.ט.) נהג ברכב ללא קבלת היתר מבעל הרכב, שהינה אחותו של הנתבע, ואף הורשע בגין כך" (סעיף 4 לפסק הדין). לדידה של סוהיר, גם בשל דברים אלה מנועה קרנית מהבאת ראיות לסתור את הקביעה הנ"ל.

9.         אפנה עתה להכריע במחלוקת העובדתית בין הצדדים בנוגע לשתי השאלות אשר בבסיס המחלוקת בתיק דנן: האם נטל ח'דר את הרכב ללא רשות אחותו, ואם כך הוא הדבר, האם התובע היה מודע לכך.